שטראוס ואח' נ' מחל משאבות 2000 (1993) בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 3/1/11 .

לטענת התובע במועד הנקוב , נסעה ברכבו אשתו – מיכל שטראוס ועצרה לפני מעבר חצייה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש. לטענתה בשעה שהיתה במצב של עצירה מוחלטת, פגע ברכבה לפתע רכב הנתבעים , נהוג על ידי הנתבע 2 בעוצמה רבה. לטענת התובע כפועל יוצא מהתאונה נגרמו לרכבו נזקים כמפורט בחוות דעת שמאית מיום 4/1/11 . בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך עליו ועל מעסיקתו – הנתבעת 1 , לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, אמנם רכב הנתבעת 1 , נהוג על ידי הנתבע 2 פגע ברכבה של התובעת אגב נסיעה בכיכר ואולם, הפגיעה היתה קלה ביותר ובעטיה נגרם לתובעת נזק אשר אינו עולה על סך 500 ₪. לטענת הנתבעים בנסיבות האמורות מוכחשים הנזקים אשר אירעו לרכבו של התובע. לאור האמור, לטענת הנתבעים דין תביעתו של התובע להדחות.

אציין כי בתחילה, טענו הנתבעים כי – ככל שתוטל עליהם חבות בתשלום – הרי שיש לחייב את הצד השלישי- הוא חברת הביטוח אשר לטענתם ביטחה את רכבם במועד הנקוב בשיפויים בגין נזקיהם. לאור האמור הוגשה על ידי הנתבעים הודעת צד שלישי במסגרתה פורטו טענותיהם כאמור. אולם, במסגרת הדיון מיום 9/11/11 ומשהוברר כי במועד התאונה לא היה לרכבם ביטוח הואיל וזה בוטל על ידי הצד השלישי עוד קודם לכן, חזרו בהם מטענותיהם כמפורט במסגרת הודעת הצד השלישי ומשכך, הודעת הצד השלישי נדחתה בהסכמה.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע וכן, אשתו – הגב' מיכל שטראוס והנתבע 2 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לרכבו של התובע וכן, הודעת טקסט אשר נשלחה אל התובע מאת אחד ממנהלי הנתבעת 1.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בהקשר זה יודגש – כאמור, אין מחלוקת לענין הילך התאונה – למעט לענין עוצמת הפגיעה וכפועל יוצא לענין הנזק אשר נגרם לרכב התובע כפועל יוצא מהתאונה.

בהקשר לנזק, הנני סבורה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע וכי התובע הרים את הנטל להוכחת קשר סיבתי בין הנזק המפורט במסגרת חוות הדעת אשר צורפה לתביעתו לבין התאונה.

ראשית, לענין עצם קיומו של נזק הרי שאל מול גרסתם הסדורה של התובע ואשתו אשר טענו כי הנזק אשר נישום במסגרת חוות הדעת השמאית הינו אמנם הנזק אשר אירע בתאונה – הציגו הנתבעים גירסה לא סדורה ולא קוהרנטית לענין עצם קרות הנזק.

כך, נתבע 2 טען בתחילה כי :"לא ראיתי נזק" ואולם, מיד אישר:"אולי היה שפשוף קטן" – עדותו בעמ' 2 שורה 4.

זאת ועוד, במסגרת כתב ההגנה מטעמם מאשרים הנתבעים כי היה נזק ואולם, טוענים כי עלותו לכל היותר 500 ₪ .

יתרה מכך, הוצגה בפני הודעת טקסט אשר נשלחה לתובע על ידי מנהל בנתבעת 1 במסגרתה נכתב ביום 24/2/11 (דהיינו לאחר עריכת חוות הדעת השמאית אשר נערכה ביום 4/1/11) כי יש הסכמה לתשלום וכי התובע מתבקש לתאם עמו. מן האמור נובע כי הנתבעת הסכימה לביצוע התשלום.